מאת עו"ד רחל אלקלעי

בחודש נובמבר 2007 אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק זכויות היוצרים, אשר תחליף את החוק הקיים בישראל משנת 1911. קצרה היריעה מלפרט את כל השינויים אך אמנה במאמר זה את חלקם.

פיצויים
על פי החוק בית המשפט יהיה רשאי לפסוק על כל הפרה של זכות יוצרים סכום פיצויים שלא יעלה על 100,000 שקל וזאת ללא הוכחת נזק ( זאת בשונה מהחוק הקודם אשר קבע תקרת פיצויים של 20,000 ₪ ). החוק גם קובע רשימה של קריטריונים בהם רשאי בית המשפט להיעזר לצורך קביעת הפיצויים ובכללם הקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה ההפרה, משכה, חומרתה הנזק הממשי לתובע, הנזק הממשי שנגרם לתובע הרווח שצמח לנתבע, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים בין הנתבע לתובע ותום ליבו של הנתבע.

החוק החדש מסדיר מספר נושאים בתחום המחשבים והאינטרנט:

העמדה לרשות הציבור
ראשית, החוק מכיר בזכות חדשה של היוצר – העמדה לרשות הציבור – עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם – כגון: העמדת היצירה לרשות הציבור באינטרנט. המשמעות היא שהעלאת יצירה לאינטרנט הינה זכותו הבלעדית של היוצר וזאת בניגוד לאמונה שגויה הרווחת בקרב רבים בציבור לפיה כביכול העלאת היצירה לאינטרנט פוגעת בזכות היוצרים.

העתקה זמנית
החוק קובע כי העתקה זמנית מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי. לפיכך, העתקה זמנית של תוכנת מחשב לזיכרון לגישה אקראית (RAM ) של המחשב –מותרת.

אין זכות מוסרית בתוכנת מחשב
החוק החדש קובע כי במפורש כי זכות מוסרית אינה חלה בתוכנת מחשב – הזכות המוסרית היא הזכות שלא יעשה ביצירה שינוי או פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר וכי שמו של היוצר ייקרא על יצירתו בהיקף ומידה הראויים בנסיבות העניין. הזכות המוסרית על פי החוק היא אישית ואינה ניתנת להעברה. משמעות התיקון עבור חברות היי-טק למשל היא ששינוי בתוכנה אינו פוגע בזכות המוסרית של המחבר.

מתי מותרת העתקה של תוכנת מחשב
נקבע כי העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מי שמחזיק עותק כזה ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. עוד מותרת העתקה של תוכנת מחשב לשם תחזוקה או שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנה.
החוק קובע שורה של מקרים נוספים בהם מותרת העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת למי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה. ובכלל זה : תיקון שגיאות בתוכנה או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; בדיקה של אבטחת המידע בתוכנה, תיקון פרצות והגנה מפניהן. השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב.

מהי יצירה נגזרת
החוק מכיר בזכות כללית ליצור יצירה נגזרת – עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת -כגון תרגום או עיבוד.

שימוש הוגן
החוק החדש מרחיב את התחום המותר ל"שימוש הוגן" ביצירות ומעתה מדובר ברשימה פתוחה של מקרים ללא מגבלה מראש למה נחשב שימוש הוגן. החוק מונה לשם דוגמא שימוש הוגן למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

רישיון, העברת זכות יוצרים ומתן רישיון
ראשית, החוק קובע כי מעתה גם בעל רישיון, לא רק היוצר, יוכל להגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. עוד נקבע כי חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי טעון מסמך בכתב. מהו רישיון ייחודי: רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור.

צילומים
תקופת ההגנה על צילומים אשר השתרעה קודם לכן על חמישים שנה ממות היוצר, הוארכה לשבעים שנה ממות היוצר.

בעלות ביצירה
קובע החוק כי מעביד יהיה הבעלים הראשון של זכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי העובד אלא אם כן הוסכם אחרת. ביקורת קשה על סעיף זה הושמעה על ידי עיתונאים אשר עושים את עבודתם וכעת המוציאים לאור יוכלו לעשות שימוש ביצירה בכל ואריאציה.

ביצירה שנוצרה על פי הזמנה, הבעלים הראשון הוא היוצר עצמו ולא המזמין אלא אם כן סוכם אחרת.
בכך מסמן החוק החדש ניצחון גדול ליוצרים, שהפגינו ויצאו למאבק נגד האפשרות שתאגידים וגופי התקשורת יוכלו לקנות את יצירת האומן וכך להפוך לבעלים המלאים של אותה יצירה ובכך משמר החוק החדש את החוק הקיים.

עוד קובע החוק כי ישנה אחריות ישירה לבעלי האולמות על מה שנעשה בחצר שלהם.זאת בנוסף לאחריותו הישירה של מי שמפר בפועל זכויות יוצרים. בעל המקום צריך לבדוק מלכתחילה שלא תהיה הפרה כלומר לבקש לראות שהמופיע קיבל אישור כדי להפעיל הופעה ועל בעל האולם להעביר תמלוגים מההופעה ליוצר.

לסיכום
סקרתי את חלקם של השינויים בחוק זכויות היוצרים החדש. היטיב לדעתי המחוקק לעשות בהתייחסו לנקודות רבות הדורשות הסדר. אבל, נשאלת השאלה, מדוע לא התייחס המחוקק ביתר עומק לעידן המודרני. הדיגיטלי. העידן המודרני מאופיין בפירטיות, בקלות הבלתי נסבלת של העתקה בלחיצת כפתור. הבמאי יוסף סידר, במאי הסרט בופור, טען בראשית חודש דצמבר בכנס של הפורום לקניין רוחני כי עותקים בלתי חוקיים של סרטו המופצים באינטרנט גורמים לו לנזקים רבים עד כדי שקילה מחודשת של המוטיבציה שלו ליצור סרטים חדשים.

אמנם, ניתן לטעון כי הבעיה היא בעיית אכיפה אבל ישנם גם פתרונות חלקיים אשר אומצו בחו"ל, למשל בארצות הברית, אשר מתייחסות ביתר פרטנות לנושאים אלו. נושא ניהול זכויות דיגיטאליות (DRM).

המחוקק הישראלי, משום מה, בחר שלא להתייחס אליהן בחוק החדש ועל כן לדעתי המלאכה עדין לא גמורה.

מעוניינים ביעוץ לגבי זכויות יוצרים לפי החוק בארצות הברית ובישראל?
אתם מוזמנים לפנות אל: Rachel@i-p.co.il