לפני מספר שבועות קיבלה הכנסת את החוק שנועד למנוע הפצת דואר זבל.
החוק ייכנס לתוקפו תוך כחצי שנה, וחברות רבות המפיצות ניוזלטרים ודיוור אלקטרוני מבקשות מידע:
האם מה שעשינו עד כה יהיה עדיין חוקי? איך עלינו להיערך על מנת לא לעבור על החוק?

על מנת להתמודד עם כל השאלות, הזמנו את עורכת הדין נעמי אסיא* להתארח ב"פורום אינטרנט שיווק ופרסום" שאנו מנהלים בתפוז.

זו גם הזדמנות נוספת להודות לנעמי על הסבלנות הרבה ועל התשובות המפורטות.

 

להלן עיקרי השאלות שעלו ע"י גולשים שונים, ותשובותיה של עו"ד אסיא:

 

ת: נכון להיום אין התייחסות מיוחדת בחוק לנושא ספאם (דואר זבל). חוק התקשורת 1982 דן רק בדיוור בפקס (ראו עמוד 300 לספרי דיני מחשבים כרך ראשון).
החוק למניעת הטרדה  2001נועד להגן על אדם מפני הטרדה בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
חוק הגנת הפרטיות, ובפרט סעיף 17, דן בדיוור ישיר לאנשים, והוא אינו חל כלל על עסקים. כמו כן החוק  מאפשר בקשה של הנמען להסירו ממאגר מידע, אולם אין בכך די.
בהצעת החוק החדשה מאמצת מדינת ישראל את המודל האירופאי של אופט-אין (opt-in), דהיינו הסכמה מראש ובכתב לקבל  דואר זבל, ולא את המודל האמריקאי של אופט-אאוט (opt-out)
השינוי מאד משמעותי. הוא כולל מסרים, פניה אוטומטית טלפונית וכו'.
יצוין כי יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה ח"כ בני אלון ניסה לשכנע כי לפחות הודעות מערכת חיוג אוטומטי יוצאו מתחולת האיסור הגורף. סוכם בוועדה כי הנושא יעלה שוב בכנסת. אין פלא שחברות הדיוור הישיר הפעילו לובי עצום נגד החוק, ואף השתתפו בישיבות באופן פעיל במיוחד.
הצעת החוק קובעת כי הפרת החוק תהווה עבירה פלילית, שדינה קנס גבוה 202,000 ש"ח או 67,300 ₪. כמו כן הפרת החוק מהווה עוולה אזרחית. תיקון משמעותי נוסף הוא האפשרות להגיש תובענה ייצוגית.

 

ש: איפה עובר הגבול בין חומר מקצועי לפרסום,  והאם זה משנה בכלל?
כלומר - האם תחת החוק החדש מותר לי לשלוח ניוזלטר מקצועי לרשימת הנמענים שלי, גם אם חלקם לא ביקשו באופן פעיל לקבלו?

ת: אם יש בניוזלטר עידוד להוציא כספים, הרי יחשב לדבר פרסומת.
יש לקבל הסכמת הנמענים מראש ובכתב. הסכמה בשתיקה אינה מהווה הסכמה. יש לציין כי לנמען אפשרות בכל עת לקבל דברי פרסומת.
במידה ושוגר דבר פרסומת יש לציין זאת במפורש, דהיינו המילה "פרסומת" תופיע בתחילה.
כלנושא ביצוע ההודעות יעוגן בעתיד בתקנות.

לפי תקדים חוק הגנת הפרטיות התקנות לא הוצאו מכוחו אלא לאחר שנים...

ש: האם אני יכולה להוסיף לרשימת תפוצה שלי מיילים אשר אני מקבלת באופן פרטי?
ת: בהנחה שרשימת התפוצה אינה משלוח דבר פרסומת כהגדרת החוק הרי אתיכולה להוסיף מיילים שהתקבלו.

 ש: רציתי לשאול, האם משלוח ניוזלטרס דרך תוכנות ייעודיות או רשימת תפוצה אישית שנאגרה במשך השנים (לקוחות, מתעניינים וכד'), חוקי?

ת: יש לבחון האם ניוזלטרס ומסרים הם דבר פרסומת.

בהגדרת החוק דבר פרסומת- מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. אם המדובר בדבר פרסומת כי אז יחול סעיף 30 א, לפיו יש צורך בהסכמה מפורשת של הנמען מראש ובכתב.
לגבי בית עסק - מותר לפנות פניה חד פעמית בהצעה לקבלת דברי פרסומת.
לגבי נמען שאינו בית עסק הרי מותר לשגר לו גם אם לא התקבלה הסכמתו מראש ובכתב, אם הנמען מסר פרטים במהלך רכישת שירות או מוצר והודע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לדוור דבר פרסומת.
בכל מקרה יש לתת הזמנות לנמען בכל עת להודיע על סירובו.

 

ת: לפי החוק כל מפרסם השולח דבר פרסומת לנמען אסורה, אלא אם התקבלה הסכמתו מראש ובכתב.

ש: אני שולחת ניוזלטר מדי חודש ללקוחות החברה: לקוחות בהווה, לקוחות שסיימו את התקשרותם עמנו ולקוחות פוטנציאליים.  רשימת הכתובות אינה מתעדכנת בתדירות גבוהה, וחלק מהכתובות אינו רלבנטי בעת משלוח הדוא"ל.
האם מייל שהגיע לכתובות של אנשים שאינם נמנים על לקוחותינו, ייחשב כדואר זבל ?
ת: נראה שבמקרה זה תהא הגנה טובה לפי סעיף ט 5. תוכלי להוכיח כי הנמען נתן הסכמתו וכי המשלוח היה שגוי.

 

ת: האם הגולש נתן הסכמתו בכתב?? גם אם מסר הסכמתו בכתב הרי דבר הפרסומת צריך להתייחס למוצר או שירות מסוג דומה.

ת: תחילת דצמבר 2008

 

ש: אנו נוהגים להפיץ הזמנות לתערוכות. השאלות שלי נוגעות לכלל שיטות המשלוח הקיימות היום, ובהם אנו נעזרים: משלוח פקסים, משלוח  SMS , משלוח במייל- האם תהיה בעיה למשלוח עלונים / הזמנות בדיוור ישיר (אם נעזרים במאגרים חיצוניים כמו דפי זהב או דן & ברדסטריט), האם זה עדיין יהיה חוקי?
ת: לגבי דוור עלונים - חוק הגנת הפרטיות חל לגביו.
לגבי פקסים, מסרים ומיילים - יחול החוק החדש וכל ההוראות כפי שהוסברו לעיל.

ש: יש לי אתר רפואי, הכולל פרטים ודפים פרסומיים של רופאים. אני נוהג לשלוח מייל לרופאים ולהזמין אותם להצטרף לאתר. האם פניה כזאת תהיה עבירה על החוק?

ת: העבירה על החוק הינה רק אם מפרסמים בניגוד לאמור בחוק. אם האתר הינו  דבר פרסומת, לפי הגדרת החוק, ולא רק פירסומים מדעיים, הרי יש לפעול לפי החוק.

ת: סעיף א. שגור דבר פרסומת באמצעות פקס, מערכת חיוג אוטומטית, הודעה אלקטרונית או מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען.

ש: כיצד אפשר להבטיח שמכתב הסכמה ייחשב לחוקי

כלומר, האם על פי התקנות החדשות אין צורך במכתב הסכמה מהלקוח לקבלת הניוסלטר, או שיש צורך?
ת: סעיף י מציין כי השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן מסירת המכתב וכו'.
כיום דנה ועדת המדע בכנסת בהצעת חוק מסחר אלקטרוני, וכל נושא ההודעות באופן כללי יוסדר גם שם. אין תקנות. צריך במפורש הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען!!!!!

ש: לגבי הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען: האם יש נוסח מחייב / מומלץ? האם מכתב במייל מספק?
ת: כפי שהסברתי יהיו תקנות. עדיין אין נוסח מחייב.

ת: החוק מדבר על עידוד לרכישת מוצר או שירות. אין ציון אחוזים.

ת: החוק חל רק על דבר פרסומת המעודד רכישת מוצר או שירות.

ת: אם זה לא דבר פרסומת - החוק לא חל על כך.

 

*עו"ד אסיא הינה מיסדת ושותפה מנהלת  במשרד עורכי דין ועורכי פטנטיםהמתמחה בקניין רוחני, דיני מחשבים ומשפט מסחרי כללי. נציגתמדע וטכנולוגיה של לשכת עורכי הדין בכנסת.

המשרד מתמחה בחוזי מחשוב ובפעילות משפטית נגדתופעת הפיראטיות בכלל ובתוכנה בפרט (הפרות זכויות יוצרים וסימני מסחר) הןבישראל והן בעולם כולו.

מובהר בזאת כי אין בסקירה לעיל משום חוות דעת משפטית, ואין בה כדי להחליף ייעוץ משפטי מתאים

האירוח התקיים ב-17/6/08